בס"ד כמעט יום ירושלים תשע"ג
הרהורים מותרים. זה שמו בישראל של הבלוג החדש.
לעיתים קרובות עולים לי הרהורים מכל הסוגים והמינים שכאילו מבקשים להיכתב, אבל אני עוצר בעדם בכל מיני חשבונות: מה יגידו, מה ההשלכות, מה ההקשר הרחב, האם זה תואם את ההוא וההיא וההם. וזה מסרס.
על כן החלטתי לתת דרור לנפשי בבלוג זה באופן שלא דופק חשבון לאיש או לישות כלשהי, ועם זאת - לפרסם זאת בפומבי. לא לגמרי בפומבי, עדיין זה בלוג ממנו רשאים אתם הגולשים להימנע, ובכל זאת - יש פה מידה רבה של פומביות. אני הולך לעסוק בתחומים אפורים, גם תחומים רגישים, כאלו שלא ברור האם אפשר יותר מלהרהר בהם, ואמנם ההרהור כשלעצמו הוא חיוני ולכן הוא מתאפשר כאן. רק כאן.
היפגעות, עצבים, הרמות גבה ורקיעות מגף - הכל על אחריות הקורא בלבד בבלוג זה. אמנם כאדם שמזהה את עצמו עם אמות מידה מוסריות כלשהן - אינני חושב שכל גבול יהיה נפרץ. הרעיון הוא שאינני שם זמם לפי בצורת כל הגבלה חיצונית וזרה בנוסח "מה יגידו". ראו הוזהרתם, או ראו סוקרנתם.
אני מקווה לפרסם פה באופן תדיר ומקווה שדבריי ימצאו את דרכם אל ליבות אנשים מסויימים ויעוררו עניין, הרהור ואפילו שיח.
הרהורים מותרים. זה שמו בישראל של הבלוג החדש.
לעיתים קרובות עולים לי הרהורים מכל הסוגים והמינים שכאילו מבקשים להיכתב, אבל אני עוצר בעדם בכל מיני חשבונות: מה יגידו, מה ההשלכות, מה ההקשר הרחב, האם זה תואם את ההוא וההיא וההם. וזה מסרס.
על כן החלטתי לתת דרור לנפשי בבלוג זה באופן שלא דופק חשבון לאיש או לישות כלשהי, ועם זאת - לפרסם זאת בפומבי. לא לגמרי בפומבי, עדיין זה בלוג ממנו רשאים אתם הגולשים להימנע, ובכל זאת - יש פה מידה רבה של פומביות. אני הולך לעסוק בתחומים אפורים, גם תחומים רגישים, כאלו שלא ברור האם אפשר יותר מלהרהר בהם, ואמנם ההרהור כשלעצמו הוא חיוני ולכן הוא מתאפשר כאן. רק כאן.
היפגעות, עצבים, הרמות גבה ורקיעות מגף - הכל על אחריות הקורא בלבד בבלוג זה. אמנם כאדם שמזהה את עצמו עם אמות מידה מוסריות כלשהן - אינני חושב שכל גבול יהיה נפרץ. הרעיון הוא שאינני שם זמם לפי בצורת כל הגבלה חיצונית וזרה בנוסח "מה יגידו". ראו הוזהרתם, או ראו סוקרנתם.
אני מקווה לפרסם פה באופן תדיר ומקווה שדבריי ימצאו את דרכם אל ליבות אנשים מסויימים ויעוררו עניין, הרהור ואפילו שיח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה